אתה יודע טוב מאוד למה אני מתכוון, אדוני. חה, אל תנסה להצחיק
אותי. אני יודע שהיית שם אתמול. שבע בערב, בחנות האפרסקים של
וויליאם. יש לי שני עדים שמאשרים את זה. שניים. אתה יודע מה זה
שניים? לא, אתה לא יודע מה זה שניים. שניים זה לא תמיד ביחד.
שתיים זה תמיד ביחד. שניים זה לא. לא ידעת את זה. אתה יודע למה
לא ידעת את זה? כי אתה טיפש. זה מה שאתה. ואתה יודע למה זה
גורם? למה הטיפשות שלך גורמת? אתה לא מצליח לשקר כמו שצריך. לא
חשבת על הפרטים. לא הכנת אליבי. חשבת שתוכל לעשות משהו כזה
ופשוט לצאת מזה. לא תכננת הכל, לא תכננת עד הסוף. בגלל זה
תפסנו אותך. בגלל שאנחנו חכמים. ואתה לא. אתה טיפש. אנחנו לא.
אני יודע שהיית שם. בחנות האפרסקים של וויליאם. אתה נוהג
להסתובב שם, לבחון אפרסקים. אתה קונה כמה, ובונה בעזרתם מעבורת
חלל. זה מה שאתה אומר לכולם. אבל אתה טיפש. אי אפשר לבנות
מעבורת חלל בעזרת אפרסקים. אי אפשר. אי אפ... רגע.
"הלו? כן, הגעת לנאסא. אמ... רגע, אני אעביר אותך למומחה."
"הלו? כן. כן. כן, אני יכול לענות על זה. רק רגע, אני אבדוק
כמה דברים. צפיפות... נפח... עמידות... כן, לא. אי אפשר לבנות
מעבורת חלל בעזרת אפרסקים. על לא דבר. להתראות."
אי אפשר. מומחים בנאסא אומרים שאי אפשר. אתה חושב שאתה יותר
חכם מהמומחים של נאסא? אתה לא. אתה טיפש. אתה לא יותר חכם מהם.
הם חכמים. אתה לא. בגלל זה חשבת שאנשים יאמינו לך. כי אתה
טיפש. אם היית חכם לא היית חושב שאנשים יאמינו לך. אבל אנשים
באמת האמינו לך. איך זה, אתה שואל? אולי גם הם טיפשים. אולי הם
לא חכמים כמו המומחים של נאסא. אולי אף אחד מהם לא טרח להתקשר
ולבדוק. או שאולי הם יודעים את האמת. יודעים את האמת ומפחדים
לגלות. למה שהם יפחדו לגלות? כי הם מפחדים ממך. הם יודעים מה
אתה עושה עם האפרסקים. הם יודעים למה אתה מסוגל. הם רואים נוזל
כתום מטפטף בצנרת. הם רואים גרעיני אפרסקים מנופצים ליד הדלת.
הם שומעים את המכונות. הם מריחים את הריח, הריח של המוות. והם
מפחדים שמשהו כזה יקרה להם. אתה יכול להכחיש, אבל זה לא יעזור
לך. אני יודע. אני יודע שהיית בחנות האפרסקים של וויליאם. אני
יודע שהיה אפרסק אחד שמשך את תשומת ליבך. העדים שלי אומרים
שהסתכלת אליו. בהית בו. במשך כמה דקות, עמדת שם ובהית בו.
המוכרת הסתכלה עליך. וויליאם, הצלופח שלה, הסתכל עליך. האנשים
שהיו בחנות הסתכלו עליך. אתה יודע למה הם הסתכלו עליך? כי אתה
טיפש. ילד קטן קרא לאמא שלו ואמר, "אמא, תראי, הנה איש טיפש!".
אתה לא ידעת שהם מסתכלים עליך. כי אתה טיפש. אדם חכם היה מעיף
מבט באפרסק וממשיך ללכת. אדם חכם היה קונה את האפרסק. אתה בהית
בו. כי אתה טיפש. וגם כשכולם הסתכלו עליך לא הפסקת. אדם חכם
היה מפסיק. אבל אתה לא הפסקת. כולם הכירו אותך. הסתובבו
שמועות. האיש שקונה אפרסקים. האיש שמבלה שעות בחנות האפרסקים
של וויליאם, ובסוף קונה כמה אפרסקים והולך. הם ידעו שאתה מתהלך
בין קופסאות אפרסקים, מתבונן באחת בעיון, ועובר לאחרת. אבל אף
פעם לא בהית באפרסק בודד. זה היה מוזר. זה היה חריג. זה היה
טיפשי. ידענו שקורה משהו עוד לפני שביצעת את המהלך. אדם אחד
ראה אותך בוהה באפרסק, ומיד הבין שמשהו לא בסדר. הוא התקשר
למשטרה. בגלל זה הגענו כל כך מהר. כי אתה טיפש. אתה טיפש. אתה
לא יכול לעמוד בזה. אתה לא יכול להמשיך לשקר. הסיפור שבנית
מתפורר מסביבך. האמת נחשפת.
אני יודע שגנבת את האפרסק הזה מחנות האפרסקים של וויליאם. אני
יודע.
אה, אתה לא אדולף שטריינברג?
לעזאזל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.