ארבל הכרמלי / מחשבות בדידות |
כמו ליער אותו אדמיין,
שאין בו משהו חי סביבי
מלבד בדידות השעון שלידי
והמסך הלבן
עליו מתאספות מילותיי.
מבעד לחלון - אין כוכבים;
לבדידות מתאימים רק שמיים אפלים.
עצים דוממים
וצללים מאיימים.
אמיץ הבודד הנוגע בחור החשוך של הראש
מעמיק לחשוב, עסוק בשלו
בריכוז רב, בברק עז מתקרב ונכנס;
הוא לא ירפה עד שהדף יודפס...
החלון עדיין יהיה ריק מכוכבים
והשעון ימשיך בתיקתוקים.
23/12/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|