מור בלום / אופק |
ומים נושקים לשקיעה
מצאתי את היופי, מצאתי את הכל
נגלתה אליי ההוויה
ויש לפעמים ימים
שאינם נגמרים
ויש חופים שנמשכים לעד
ואתה כמו השמש עמדת שם
ולא כמו השמש, נשארת
לא שקעת לעולם פשוט היית מעומעם
לצבעים אמיתיים אתה חזרת
במקום בו מפרשית נושקת לשמש
וקו נושק אל האינסוף
מצאתי את העתיד, זכרונות של ליל אמש
אני כבר לא זקוקה לשום מצוף
ויש לפעמים ימים
שאינם נגמרים
ויש חופים שנמשכים לעד
ואתה כמו השמש עמדת שם
ולא כמו השמש נשארת
לא שקעת לעולם, פשוט היית מעומעם
לצבעים אמיתיים אתה חזרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|