|
נמאס לי לכתוב על עצב ושלכת
התגברתי על כל זה כבר מזמן
לא מתחרטת על דבר פשוט קמה והולכת
אולי פשוט הבנתי כמה אתה קטן
אתה לא שווה את הדיו שעל הדף
לחושך הפנימי שלך אתה שואף
אתה לעולם תהייה נרדף
מחסור באנושיות זה לא דבר חולף
וגם אם הכל הכל נגמר
יש סיבה לכל דבר
לומדים מהיום לומדים ממחר
לוקחים ת'עתיד משאירים את העבר
לאחר חיפושים רבים מצאתי את הלקח
יש אנשים שלא כדאי להתקרב
כאלה שמציבים מלכודות בכל פתח
ומשתמשים באשליות כדי להתאהב
למעטפת שלבשת יש הרבה פנים
לו רק ידעתי שזאת רק מעטפת
למדתי רבות על מתנות ואנשים
לא תהיה פעם נוספת
וגם אם הכל הכל נגמר
יש סיבה לכל דבר
לומדים מהיום לומדים ממחר
לוקחים ת'עתיד משאירים את העבר. |
|
|
כתבתי רומן 350
עמוד. אבל מה?
פרסמתי אותו
בתור פרגמנט. כי
למי יש כוח
לקרוא 350 עמוד
בימינו? ובכלל -
פרגמנט זה
מצטלצל הרבה
יותר טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.