אביט אל קיר לבן מסיד
ואראה שם מסגרת
ובתוכה, תמונה ריקה
קול יקרא בראשי את שמך
ולפתע פנייך יקרנו מן התמונה
נגיעה קלה תגעי בקצות אצבעותיי
שוב אותו חיוך, אותו מבט
ושוב אותה שתיקה

נשמתי תתהפך בקרבי, בעוד אלחש את שמך בקול
נגה מעינייך יקרין בהבנה
חיוכך כאילו מבין לליבי, שפתייך רכות רכות
אעצום את עיניי
'מה תשמע?' תשאלי
אשמע את גלי הים פורצים ובוקעים אל תוך חולות החוף
'מה תראה?' תשאלי
אראה לילה בלי ירח מעל ים, נסוך באלפי כוכבים

כל פעם שתופיעי, תעלמי
והרגע שוב הגיע
ואת אינך איתי
ואני נשאר לבד
מריח את הים לשנייה שנותרה לפני שהכל מתנדף
ושוב שתיקה
אני מתגעגע
ורוצה לשמוע את צחוקך

אביט אל קיר לבן מסיד
ותישאר מולי מסגרת
ובתוכה תמונה ריקה
ובראשי יש שקט
ושוב אותה שתיקה.