לא מצליח ללכת
ומנסה לעזוב
תחושה פנימית שלי דועכת
וזה מקשה עליי לחשוב
זאת לא המוזה, זה השכל, לא מקורות ההשראה
אני כולי קשור בחבל, ממתין לישועה
כשהיא תבוא אני ארגיש רעד עמוק בכל הגוף
וכשאבין אחמוק לעד ואכנס אל הטירוף.
בלי שום צורך לפחד ולנסות להתמרד.
כי נסיונות כאלה עברו אותי, בשכל מהדהד.
ואת תביני אותי ילדה, כשאעזוב את החיים.
את תביני אותי לגמרי כי זה בא לי מבפנים.
את תבכי עליי הרבה, בכי מלא הבנה,
כי את תדעי שבינינו הרגשה לא משתנה.

עצמתי את העיניים בשביל לנסות להבין
וראיתי חיזיון חלק ועדין
על פשרה והבנה ורגיעה עילאית
וזה נתן לי תחושה, תחושה מירבית.

עדיף לחכות לימים טובים בתקווה
מאשר לסבול בהווה קשה ובאכזבה.
להתעלם מכל פחד ודאגה הרי בסוף נישאר שווים.
רק אם נרצה ונאמין שאפשר, ולחכות שיהיה יותר טוב מחר.

ואת תביני אותי ילדה, כשאעזוב את החיים.
את תביני אותי לגמרי כי זה בא לי מבפנים.
את תבכי עליי הרבה, בכי מלא הבנה,
כי את תדעי שבינינו הרגשה לא משתנה.

13.3.05