אדריאן טודור / סודות של ערב |
השמיים נצבעים תשואות של ארגמן
הכבישים, כפסים של זהב ונחושת
פועמים אל תוך שקיעתן.
זמרה של גחליליות
מאירה את צמרות העצים
במחול של צלליות - מחובקים
תחתיהן אנו פוסעים.
מפסגות אגמיי נשטפת דמעה
ארובות העצבות עודן עשנות
ברק העיר מולך מטשטש
למגע עורך המתפשט בי כאש.
כבול וחבוי בין העננים
הזמן ביתר אותנו לסהר,
עלומה בדומן מסדר העצים
דומיית הבדידות מתפשטת ביער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|