כשנכנסת לעולמי הייתי אפורה
ואז שזרת צבע בחיי
פה צהוב
שם כתום
טפטוף של אדום חושני
משיכות של כחול כהה עמוק...
אחר כך עזבת אותי
והכל התכסה בשחור
אז עשיתי מה שכל בן אדם שפוי היה עושה
קניתי ליטרים של טיפקס
ושפכתי ללא הבחנה
עכשיו הכל שוב פעם לבן
אבל מתחת הכל עדיין ישנו,
האדום והכתום, הצהוב והכחול
ויותר מכל, השחור
הוא לעולם לא יימחק
הוא לעולם לא ייעלם
תמיד יהיה שם מתחת
וככל שהזמן עובר נוצרים עוד ועוד סדקים בשכבה המזוייפת שיצרתי,
והכל נחשף
כמו פצע שמנסה להגליד ונפתח מחדש
אז עכשיו אני לוקחת בנזין
וגפרור
ואת כל מה שציירת עלי, לטוב ולרע,
ושורפת הכל. |
