סיפרתי לכולם שיש לי אבא גיבור
סמכתי עליך שעל כולנו תשמור
אתה היית המלאך שלי, שלנו
ואז אמא אמרה שעזבת אותנו
התפללתי חזק והייתי ילד טוב
לא הבנתי מדוע הפסקת לאהוב
השארת אותנו בתוך האפלה
לא נתת סימן, לא אמרת מילה
ואני עוד הייתי אז ילד קטן
הרגשתי שמכלום אני כבר לא מוגן
הייתי תמים והרגשתי אשם
התביישתי מאמא, רציתי להעלם
ובלילה בכיתי שאמא לא תראה
והתפללתי אליך, איפה שלא תהיה
ועכשיו כשגדלתי רציתי רק לומר
אני כבר לא כועס כי זה נראה לי מיותר
נותרה רק שאלה אחת שעליה לא ענית
אבא, למה פירקת את המשפחה שאתה בנית?
|
