יש לי צורך
להבהיר לכם
שאני יותר טובה מכם
ועם זאת
שתראו כמה שאני קטנה.
כשאני מהלכת בנעלי העקב
של אמא
עם אודם שנמרח עד הלחי השמאלית,
אני מזמזמת שאנסונים צרפתיים
שאמא
אהבה לשים ולפזז לצלילם.
אני מנשקת את המראה ומנסה שלא
ליפול.

הדמעות שלך מתנפצות לאלף שברים של כלום,
ולכן עזבתי.
עם זאת, אני תמיד כאן.

ניצול הוא מושג שידוע אצלי היטב, מאחר
ש-
אותי אוהבים לנצל
כי אני נצלנית.

וכשאין מי שיחבק אותי בלילה זה לא
בגלל שאני לבד
זה בגלל שהחשק לא מספק אותי.
אתם לא מספקים אותי.
ואין לי רצון לבזבז זמן יקר וחום גוף על
איברים חסרי ישע.

אני שמה תקליט על הפטיפון
שחורק מעט
ורוקדת,
בלי למעוד.

וזאת קרירות שמתאימה לי
בסופו של דבר.

עם עיניים שמכסות הכל ובעצם
לא רואות שום דבר.