שוכבת לצידך ומחשבות ממלאות את ראשי,
אני כבר לידך ובכל זאת זה כואב לי,
כי מאחורי גבי אתה נפגש איתה,
ובעיניים ריקות בך מביטה.

כמו מטומטמת נותנת לך לחזור,
על כל מה שעשית בשקט אעבור,
פוחדת אותך לאבד ולהשאר לבד,
פוחדת שאחריך לא אמצא אף אחד.

כן אני יודעת שאני צריכה לעזוב,
אבל לא יכולה להפסיק לאהוב,
במקום שאאבד אותך אותי לא מוצאת,
בתוך החשיכה בשמי אני קוראת.

לקחת לי הכול לא השארת לי דבר,
עזבת בלי לומר שלום ועכשיו כבר מאוחר,
אתה והיא ביחד זה נראה הגיוני,
כי אין יותר כזה דבר אתה ואני.