|
את כל רגשותיי היה אפשר לראות
את כולן היה אפשר לקרוא
לא היה צורך במפה כדי לנווט ולמצוא את הדרך לליבי
המבט אל עיני היה מספיק בשביל לדעת מהו מיקומי.
את הכל ראו והכל היה מובן.
מספיק היה לשמוע את קולי בשביל לדעת הכל...
או לפחות ככה דה היה
כעת אני שואל את עצמי, מה הולך פה?
איה אני, היכן נבלעתי במפה של חיי
ואפילו למצוא את דרכי אל ליבי שלי איני מצליח.
הכיצד זה כבה הפנס המאיר את חיי?
מי לקח את האור והזיק מעיני?
מי מכם אוהבי
מי מכם מכריי
ואפילו, מי מכם שונאיי
יוכל להראות לי את דרכי
לעזור לי למצוא את הדרך
חזרה אל תוך לבי
|
|
|
שאלה: האם זה
שמאשר את
הסלוגנים מבין
את הסלוגנים
שהוא מאשר?
או שהוא מאשר גם
סלוגנים חסרי
פשר כדי שנחשוב
שאם אישרו אותם
בטוח הם אומרים
משהו או שהם
מצחיקים בטירוף
ואנחנו פשוט לא
הבנו?
או שסתם הוא
רוצה להראות
מתוחכם.
שאול המשורר
בייאוש עמוק
רוצה תשובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.