רון בית / זמן פציעות |
רק כשהזמן כבר עבר
נדלקו האורות באולם,
מוסיקת מעליות עליזה,
פופ-קורן מן הסתם.
אולי זו הפסקת פרסומות
או פסק-זמן של דקה,
רקדנית גו-גו במיני
מפתה לגנוב נשיקה.
כשהזמן כבר עבר
הבהבו נוריות אדומות,
סלולריים צייצניים,
אינטרנט במבצע השכמות,
אולי זו מזכירה עצבנית
או פרופסור מפוזר,
בייביסיטר במצוקה
יראה מרוצח אכזר.
הזמן עבר,
שעת חצות, דקה תשעים,
לכלוכית ממהרת,
פרש בלי ראש בכבישים,
אולי עוד לא תפסתם
או הבנתם מאוחר,
מסך יורד מגמגם
כי בשבילי אין מחר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|