הכרתי פעם אחד מה זה מוזר, אחד כזה שאף פעם לא סיפר מה הוא
מרגיש.
אפשר היה להגיד עליו שהוא ממש חסין להכל , לא מדבר , לא מתיחס
לדברים עצובים או מרגשים וכאלה. קראו לו ארז.

הוא היה די גבוה , מטר 80  ומשהו ותמיד הסתובב עם זקן ולבש
משקפי שמש. ששאלתי אותו פעם אחת בשביל מה המשקפי שמש, הוא אמר
לי שזה בשביל שאף אחד לא יראה איך הוא מרגיש דרך העיניים שלו.

לפני כמה זמן, משהו כמו חודש בערך, אני וחברה שלי יצאנו לסרט,
היא סידרה לארז את חברה שלה ויצאנו לדאבל דייט .
הסרט היה די עצוב, זאתי שהייתה עם ארז בכתה כל הזמן וגם חברה
שלי, ואפילו לי ירדו כמה דמעות.
אבל לארז... שום דבר. זה בכלל לא הזיז לו, הוא ישב כל הסרט עם
פרצוף רציני ונראה כאילו הוא הולך להירדם כל שניה.

אחרי הסרט הלכנו לשבת ליד הקולנוע, סתם לדבר.
פתאום הגיע איזה ברנש קופצני כזה עם אקדח, לא היה הכי רגוע
בעולם ואיים עלינו.
ארז ניסה להתקרב איליו ו לדבר איתו קצת בהגיון.
הבחור נבהל , ירה לו בבטן וברח.
אני רצתי לקרוא לאמבולנס וחברה שלי והבת זוג של ארז נשארו שם
לעזור לו כמה שאפשר.
עד שהגיע האמבולנס היה מאוחר מדי, ארז איבד יותר מדי דם ומת.
בלוויה שלו כולנו בכינו , אפילו היה אפשר לשמוע את ארז בוכה.