הצלחת לפתוח את הסכר ילדה, את הקטנה והתמימה אומרים שלפעמים
יפה, בד"כ סתם פוטרים בתואר נוסח "חמודה".
אחרי שהסכר של הרגשות נפתח, הן פרצו החוצה כפעימות לב שמזרימות
את הדם לגופו של תינוק שרק נולד. וכך גם הרגשות שלו כעת...
משמשות לך מכשיר הנשמה או שמה סם חיים? כי מי באמת צריך לאכול
או לישון כשהוא אוהב...
תמיד הרגשת שהיחסים שלך היו חד צדדים, מבטי הערצה מצידך למושא
הבלתי מושג או לחלופין התנחמות בזרועותיו של מישהו שכמעט יכולת
לאהוב. אבל זה היה מקודם, בכל הפעמים ההן שאם היה לך עכשיו מחק
של זכרונות היית מוחקת אותם היטב בלי להשאיר סימן או צלקת
בלב.
ועכשיו? עכשיו זה אחרת לחלוטין עכשיו זה כאילו אלי האהבה
החליטו לערוך מסיבה באמצע ליבך הקט. ואת שהופתעת למראה האורחים
הלא קרואים אימצת אותם בחום, אפילו שידעת שהם יכולים לעזוב
מוקדם. ואפילו היום.