תמר שיאל / מקשיבה לך |
נשבת בדיבורך
נוהה אחריך כמו כבשה תמה.
רוממת רוחי יקירי
שוויתי נפשי השמחה,
לאור הפולח את החשיכה
הידעת?
קשה לי הדרך, שנחשפה,
קשה לי ללכת בה בלעדיך
ואתה, אך הראית לי שביל,
שבו לא היית?
שלחת רק את הכפיל
וטעית,
הוא לא מצא את הדרך
הוא הטעה וטעה ואולי הוא
בדרך אחרת
ימשיך להסתובב בה בלי שמחה.
אהה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|