|
בשלהי נשמתי החשוכה הייתה טיפת אור
בשלהי ציר מחשבותיי ישנו זיכרון
סיימתי את חיי האמיתיים בשלהי אהבתך אליי
כשכבר הבנתי שאני בשבילך איני פיתרון
מאז שלהי אותו יום את הניצוץ שבמרחק
הניצוץ שבעבר הכל כך מרוחק
מאז אותו יום נאבדה היכולת להתאהב
בשלהי חיי אני אשכב, בשמך נוקב |
|
|
מעשה בארבעה
שהלכו בפרדס
כ"ץ, בדרך לבני
ברק.
אחד נדקר, אחד
נגמר, אחד נבצר
ורק לאלישע לא
נשאר. מה עשה?
קיצץ בנטיעות.
רבותינו, הגיע
זמן קריאת
געוואלד לאומית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.