|
הליכה בצידי דרכים
כשהעיניים מידי פעם
תלויית באופק
ומידי פעם מורכנות
אל הנעליים
ידיים בכיסים
לבעוט בפחית ריקה
לאמץ מקל אקראי כחבר
לשנוא לפחות משהו אחד
לא לאהוב יותר משניים
בבת אחת
לא לשכוח להשאיר
אור קטן דולק בלב
לפני שהולכים לישון
להשבר, להתאחות.
לסלוח לעצמי
רק כי זה אני. |
|
|
נו, אז אתה בא
איתי לצבוע את
הדשא ורוד?
מתוך ספר ההמשך
של שמואל
איצ'קוביץ':
"איך להגיד 'בוא
איתי להביא
טריפים באמצע
בצפר עם החברה
המכוערת שלך'
בלי אשכרה להגיד
את המילה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.