נכתב ב- 17/7/98
ציירתי לב שחור בתוך מחברת משובצת
וחשבתי עלייך והגיעה שלכת
כ"כ קר בלעדייך וזולגת דמעה
איפה את עכשיו? זאת לא אדע.
אני יושב לבד בחדר וממשיך לצייר
וזה כבר סתם עיגול שחור, אולי כי אחר
כבר אוחז בידך ואולי את אוהבת
ואני סתם נרקב כי עליי את לא חושבת.
אני מנסה לתקן את הלב אבל פשוט לא מצליח
ורוצה לצלצל אלייך אבל אין לי פתיח
כ"כ קר בלעדייך וזולגות לי דמעות
כבר שנתיים לא בכיתי,
אבל עכשיו אני כבר לא יכול שלא לבכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.