מעומלנת עד הפרט האחרון
הוא קרא לך
המלאך שלי בביזנס-קז'ואל.
- רוצה לומר בלילה ההוא,
עד שנישק אותי כבר לא יכולתי
להבדיל בין הגג והשמים -
הוא מושיט ספר שירה
מעתיקה שורות שאהבתי
על פיסת נייר שמצאתי בתיק
בצידה השני תור לרופא שיניים
שפספסתי לפני חודש וחצי.
באר. מוזיקה. אנשים בשולחן לידנו
משחקים שבץ נא שואלים את החלל
האם מילה מסוימת קיימת או שאולי
הנערה בחולצה האדומה ממציאה אותה
אני לוחשת לנער לצידי
בין הבירות המוזיקה והמילים
שמור את הרגע הזה.
בפינה של בליקר ולאפאייט
הבנתי
שלא שמתי לב לגראפיטי
ששבר את ליבי יומיים קודם לכן.
אני מתאחה מהר יותר
ברחובות האלו.
הוא הסביר לי על מפית קצתמוכתמת
איך בכל יום נוצרים יותר כוכבים
מאלו שנופלים או מתמוססים, ניסה לספור
כמה גלקסיות מתפתחות ברגע זה. אמרתי
אני מאבדת אותך בין המספרים האלו
והוא ענה בשורה התחתונה
השמים נעשים בהירים יותר מיום ליום
זה מנחם אני אומרת. | 