|
כמהה להיות שבויה בזרועותיך הנעולות
כבולה באזיקי חוסנך
עירומה למבט עיניך החומות
שייכת לנשיקתך המגונה
כל אשר היה שלי
איננו, יעלם ממני
קח, עשהו לשלך
שיהלום בליבך שהואר
כי נפשך חדרה אל נשמתי
כהוריקן משתולל
כילתה אותי והנני
נשפה אל תוכי
התפשטה
ואמיתותה שוהה שם
ואני אינני אני
אינני אתה
אינני
מרחפת באוויר
חפצה למצוא את גופך
לחדור אליו
כשלדך שברח
ומצא מקלט בליבי
עשיני שלך
עשך אני
עשה אותנו לאחד
חבר גופך לנפשי
כי נפשך בגופי
אין מנוס
וזה כל שנשאר
נפשי התועה, המרחפת סביבך |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.