|
כשאמא כבסה
ימי חול עמומים
זכרונות נוראיים
בגיגית,
אי-אז
בימות אביב נדיפים,
כבסתי אני
פיסות בד
של רגשות מודחקים
ושמלות זעירות
של בושה.
במי הרוך והטוהר
של אמא
בריח לובן מערפל
הטבעתי פיסות ריקות
של לא-כלום.
זכרונות עמומים
על שיח ורדים עצום
וגיגית מים ריקה
ובובות שטופות
אי אז בימות אביב.
כשאמא כבסה
ימי חול עמומים
זכרונות נוראיים
בגיגית,
ניפחתי אני
בבועה של סבון
וקיוויתי
שלא תתפוצץ. |
|
|
"אם אלוהים
קיים, מה שאני
באמת לא מאמינה,
הוא יבין שיש
גבול להבנה
האנושית.
הוא זה שברא את
הבלבול הזה, שיש
בו עוני, אי
צדק, חמדנות
ובדידות.
הכוונה שלו
הייתה מצויינת,
אבל התוצאות
עלבות"
פאולו קואלו
(ורוניקה מחליטה
למות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.