ארבל הכרמלי / כיאה לשורדי החורף |
עמוס מחשבות אך מרביתן בעטיך,
כעלי הגפן המצהיבים בסתיו-
נרשמים ניגונינו בעצב רב,
אך, כגפן המצמיחה לבסוף פירות-
נכרע אנו מעומס התקוות,
עד שתפרחנה לאשכולות,
אשר נאחז באצבעות הדוקות,
ונשביע אהבה ותשוקה רעבות
והן, עוד תעטרנה ראשינו בזרי נצחון
כיאה למי שאת החורף יוכל לשרוד.
11/03/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|