מאז עזבו הורי את העיר ירושלים
לא הייתי שם
בבית הכרם
עניין של מספר שבועות, עניין פעוט, לא יותר
וכי מה בכך,
ברחוב בו לא הייתי, בו הייתי, ילד, נותרו המרפסות סגורות
הולכי רגל פסעו כהרגלם לאורך הרחוב
והפנו את ראשם לוילון המצוייר פרחים
אך לא דגדג באפם ריח מקטרתו של אבי
היושב לו עטוף עשן וספרים בחדרו
ובין שיחי הגן קיפץ השחרור ופסע לו חתול וחיכו לפירורי הלחם
שיפלו
ממפת השולחן
אותה ננער עוזרת הבית או אני
ובצהרים במדרגות החצר לא בירך אבי את השכן מהקומה שמעל לשלום
בבואו בכבדות מחנות המכולת
ובתיבת הדואר נותר מקום רב לתדפיס או מעטפה ממעבר לים
הורי עזבו
ורק קבלן שיפוצים מאובק היה שם בחלון הסלון ליד העציץ
ועצי האורן רכנו מעל חלון המטבח והשירו איצטרובל
שנקש בזכוכית
אך הורי לא היו שם
הורי עזבו
ואני לא הייתי שם לראות כל זאת
עניין של מספר ימים, או שבועות
וכי מה בכך...
פברואר 2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.