מילותייך מתחרות עם מחשבותיי
אט אט גוברת בעוצמתך
יד האלוהים כברק שיתקת את קורבנתייך
זעמך כרעם נובר בחולשותיי
סערות של גאות ושפל
גשמים של אובדן ובלבול
ישמיעו את טיפטופם על עדן חלון חיי
אך אט האמת תיסגר ותשאיר את הקור לבדו
בחוץ רחוק אי שם בתוך הלב
בדממה מוחלטת שאף אחד לא אוהב
שיר אחר שיר של דמעות ועצב
הרגי אותי לאט לפי הקצב
כבלי מתכת לא היו עוצרים בעדך
לפלח את גופי לחתיכות בשר
חרוכות חתוכות הומות תהייה
מדוע ולמה
בראשי תשובה אחת בלבד
החתך הנעיצה והסיבוב
סוף מושלם לסיפור עצוב