פעם צחקתי,
היום אני בוכה.
פעם צחקתי
אבל אף פעם לא ידעתי מה זו באמת שמחה.
היום אני בוכה
אבל הבכי הזה יוביל אותי לדרך הנכונה.
זה לא היה חיוך אמיתי ,
לא באמת הייתי מאושרת.
הכל היה הצגה.
עד לא מזמן הסתובבתי
עם מסיכה.
וקשה נורא להוריד אותה.
אחרי כל כך הרבה שנים,
היא ממש נדבקה לי לפנים.
והקילוף הזה כל כך קשה ומכאיב.
אבל אני יודעת שאחרי החורף
מגיע האביב.
ונכון שעכשיו זה כואב לי נורא
ולמרות הכאב יודעת
שיש אושר קטן
שמחכה לי
נלחם בשטן
שמאיים להרוס את הכל
כי לנצח
גם האושר יכול.