[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חיים וינטראוב
/
שתרקוד לי

הדבר הראשון שהכה בי הוא הניחוח המתוק של עורה. מתוק חריף
משהו. האם זה בושם?
כל גופה מדיף ריח כה נקי. כה רך ונשי. ריח כזה שמלטף את פנים
הנחיריים במעלה הפנים, ומשתקע בקלילות על עמק הניחוח במוח.
מותיר את רישומו ומטביע את הווייתו באופן פיזי ממש. מדגדג את
כל הגוף ומעורר חלציים רדומים של בוקר.
היא רקדה לי. היא רקדה בשבילי. בחדר אפל וקטן נלחמה עם הצפיפות
כדי לרקוד לי על הרצפה הקרה. רקדה והניפה ידיה, ונגעה בעצמה,
וחייכה אליי בעיני חתול מפתות וחשפה שד צחורה וכיסתה שוב, ואני
בולע את רוקי וממתין בסבלנות שתרקוד לי. שתרקוד לעצמה. שתרקוד
לשנינו כמו זריקת ויטמינים שמוצצים מהחיים את הטוב ביותר ובאים
לנו בתמצית של תנועה ומוסיקה. כמו נרות ריחניים עם סימנים
מסתוריים בסינית שמאירים נקודות נקודות את המרובעים השחורים
ומרפרפים על הרשתית במחול של גחליליות נייחות. כמו הריקוד של
שחרזאדה, של מאטה הארי שמסרו מדינות למענו.
היא נעה בחושניות. עושה אהבה עם הצלילים כאילו ואני שם. ואז
פותחת עיניה ומביטה בי במבטים מצומצמים ולשון שנוגעת לא נוגעת
בשפתיים. ואז היא עושה אהבה איתי. ללא כל מגע. במבט. בתחושה.
יד נוגעת בקימור הבטן. אגן מתנועע כשל רקדנית בטן אוריינטאלית
מספרי "אלף לילה ולילה". כאילו וידי עליה. כאילו ואצבעותיה על
גופה הן לשוני. שפתיי.
והיא רוקדת וצילה מצייר לי סרט בשחור לבן על הקיר.
והיא עירומה. אישה. על מיטתי. מפושקת. לא אמיתית. אמיתית.
ואני נושק. טועם. לשוני רוקדת בה כאילו מחקה את ריקודה
שלפני-כן. והיא מחוללת על שפתיי מאונכת כפי שחוללה על הרצפה
הקרה. היא מדברת אליי בלא קול כמעט. ואז זועקת. ואז נושכת
כרית. ושותקת. וזועקת שוב. ומפרפרת על לשוני ונרעדת ופתאום
נוקשות. ואז רעד. שקט. שקט. שקט.  רגישה כל-כך לשנייה.
אל תזוז.
אני לא זז.
רק מנשק. קצת. בעדינות. בחיבה.
כך אני מודה לה על הזכות לאהוב אותה.
ואז היא מודה לי.
אוי איך שהיא מודה לי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הייתי דג, אז
בטח היו קוראים
לי שלדג.

שלמנאסר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/00 3:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים וינטראוב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה