שיר הלל / הנערים |
ובימים ההם זימה וקללה הציפו את הארץ.
ויהי כי יבוא הלז לחדר הזיעה וירכב על אופנים האוחזים בריצפה;
ויבט מסביב וישחקו הנערים לפניו;
ויזיעו ויתאמצו ויעוותו פרצופם;
וירימו משאות כבדים מאוד והיו לערב רב;
וינפחו את התלת ראשי ואת הדלתא ואת התאומים
ואת המי יודע מה ויביטו במראה ויתרצו;
ויעמוד הלז וירים משאות ויתאמץ ויזיע ויתכופף;
ויתרומם וישב ויקרע וינפח שריריו מול המראה;
ויביטו בו הנערים וירא;
ויהי כי יבוא הלז לחדר הטוש;
ויבט מסביב וישחקו הנערים לפניו;
ויתפשטו מול המראה ויתקלחו בדלת פתוחה;
ויחשפו ערוותם ויסבנו מבושם לאיטם;
ויביטו בלז מתפשט ומסתדר ומתנגב ומתלבש;
ויצחקו בקול גדול ותתעורר זקפתם;
ויאחזו איברם בידם וישפכו זרעם;
וראה הלז כי רעים הנערים בעיניו;
ויגעל ויקלל את הנערים בני הבליעל ויסובב את ראשו ויקיא;
וילך לביתו
וישוב והיה כדבר הזה מדי יום ביומו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|