אתם נוהגים באוטו. אין מה לעשות אז לוקחים סיגריה, מדליקים,
מעשנים אותה, ממשיכים לנסוע ואז כשמתייאשים פשוט מדליקים עוד
איזה אחת... ככה עד שמרגישים את הגועל נפש (או שמגיעים או
שנגמרו הסיגריות).  

למעשה, מה שאנחנו עושים זה להשניא את הסיגריה על עצמנו, הופכים
אותה לברירת מחדל, למשהו שעושים כדי להרוויח עוד חמש דקות.
לגועל נפש אמיתי (לא שזה לא באמת זה...)

ניסיתם פעם ליהנות מהסגריה ה"סתמית" הזאת? ניסיתם פעם לשחק
איתה משחק מקדים? מי אמר שפורפליי זה רק בסקס?!

איך עושים את זה? ככה:

דבר ראשון, כמו בכל דבר שאנחנו אוהבים לעשות ולא צריכים שכל
העולם יידע שאנחנו עושים אותו (אחרת אנשים היו מביאים ביד
ברחוב) צריך להיות לבד, לא כמו שעושים ביד, אבל לפחות לבד
באוטו.

מוציאים את הסיגריה בעדינות מהקופסא (קופסה קשה בלבד. ולא
להתחכם - לא להוציא את הסיגריה עם הפה), קודם כל מריחים אותה.
מעבירים את הסיגריה עם ריח הטבק מתחת לאף ונושמים. נושמים
עמוק. מרחיקים אותה ונושמים שוב. מתחת לאף, ימינה שמאלה.
ונושמים. נושמים עמוק.

אחרי שהרחנו את הטבק המופלא (רגע, עוד לא מעשנים!!!), מכניסים
את הסיגריה לפה, מכניסים עמוק (לא להתלהב יותר מדי) ונושמים
עמוק, מעשנים את הסיגריה כשהיא עוד לא דולקת. רק מרגישים את
הריח. מקבלים את העוצמה. מוציאים בעדינות את הסיגריה מפה
ונושפים את העשן שלא עישנו. נושפים שוב. מכניסים את הסיגריה
לפה ונושמים בעדינות את הטבק (נטול הניקוטין, להזכירכם, הסגריה
עדיין כבויה) אחרי שעישנו את הסיגריה הכבויה הגיע רגע האמת.
אפשר לעשן. את המצית מדליקים באיטיות ומצמידים את הסיגריה אליה
זמן רב ככל האפשר (לפני שהסיגריה תישרף) לוקחים נשימה ארוכה
(הפעם עם הג'יפה ויוצרי הסרטן למיניהם) ונהנים.

אז עכשיו אחרי שקראתם 254 מילים שבעצם מסבירות לכם איך לעשן
בזמן שאין לכם משהו יותר טוב לעשות, אתם שואלים את עצמכם למה
שנקשיב לדביל הזה ולמה אנחנו מבזבזים את הזמן על לקרוא את
השטויות האלו??? יש מצב שאתם פשוט רוצים לקרוא את הפסקה הבאה
שמסכמת מה יצא לכם מזה?!

נו, אז מה יצא לכם מזה? לא הרבה. אתם עדיין תעשנו את אותו חרא.
הסרטן עדיין ייכנס לכם לגוף וזה לא יוריד את האזהרות
מהסיגריות.

אבל... עיניכם יפתחו. תוכלו לראות את האור! הסיגריה שכבר מאסתם
בה, הסיגריה הזאת שנועדה רק להעביר את הזמן הופכת להיות לזמן
איכות שלכם ושל עצמכם. רק אתם. בלי חברים. בלי אחרים שיזיינו
לכם את המוח. זמן איכות שלכם ושל הסיגריה. רגעים של הנאה.  

מתי כן?
- כשאתם מנסים לכתוב דברים יצירתיים ואין לכם משהו יותר טוב
לכתוב עליו.
- בנהיגה, כשאתם לבד והנסיעה נמשכת יותר מחמש דקות.
- בשירותים. בין רוב החרא לבין השאריות.
- בשמירה. בכל מצב.
- בבית. כשממש משעמם.
- כשחולים ומרגישים שאי אפשר לעשן אבל מתים לאיזו סיגריה אחת
ביום.
- כשאתם מנסים למצוא רעיונות למה לזיין את הסיגריה שלכם.

מתי לא?
- בבוקר. הסיגריה של הקפה פשוט קשורה לקפה ואסור לעשות איתה
דברים אחרים חוץ מלעשן אותה.
- בלילה. הדבר האחרון שאתם חושבים עליו הוא הסיפור הזה.
- לפני האוכל. אתם פשוט חושבים על האוכל.
- אחרי אוכל. אז אתם פשוט מתים לעשן ולא איכפת לכם איך.
- אחרי סקס. אז אתם פשוט מתים לישון.
- במשחק כדורגל. אתם פשוט עלולים לפספס משהו.
- בעבודה. עלולים לראות אתכם.
- בדייט ראשון. לא חבל להרוס דייט בגללי?

נשמע לכם דפוק ואתם חושבים שסתם כתבתי 509 מילים? תנסו את
זה... תקדישו לסיגריה שלכם שלוש דקות לפני שאתם מעשנים אותה.
פעם אחת. זה מספיק.