טרם המראה
עת הפרידה כבר חקוקה בזיכרוננו
קצר הטווח
הוראות הדיילים אינן מאפשרות לנו
לחוות שלווה בריכוז, ולו קל ביותר
והו הו, אנו זקוקים לדקת מנוחה
החיים סערו עלינו שם סוערים עלינו
כאן, יסערו בעת שתבואנה הסופות הכבדות
המתבשלות כבר באופקינו אבל
אני מישיר אלייך מבט פונה מהחלון
מהבהייה המרוכזת באורכה הבלתי יאמן
של מוטת הכנף
וזועק אלייך בחיוך
את כאן! הרי את כאן
אף אם נותרת חבוקה בזרועותיי שם, טרם המראה
וזה חוזר בי שוב ושוב
הגעגוע מחשל בשר לדם ורק
ריכוז קל שבקלים, קל שבקלים
מאפשר לי לנשק אותך שוב
בחדווה של פרידה
על המצח |