עכשיו אני שואל
כמה זריחות אספיק לראות
כמה זמן אוכל עוד, בכאב לעמוד
הלב דופק לאט וקולו כמעט נדם
ואני כמו צל בערב, דועך ונעלם
רק תמונות שלך בראש אצלי נחרטות
העיניים כה דומעות והשעות לא חולפות
חצים רבים של רעל בתוך הלב נתקעים
ולאט ובכאב את הנשמה גומרים
יומיים שלושה כמה עוד לי נשאר?
תראי אותי ילדה, אני גוסס כאן ונגמר
פתאום "געגוע" זאת מילה כל כך קטנה
אני ישר פורץ בבכי שרואה את התמונה
אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי מעולם
אבל את זה לא יבין אף אדם אף פעם
ואם את לא חוזרת ואשאר לי לבדי
דבר אחד רק אבקש
"שימי ורד על קברי" |
