בכל לילה מחשבה אחרת
מנוח לראש לא נותנת
בליבי אין אהבה ולכן התקווה גוועת
אין אף אחת שבליבי נוגעת

אך פה לא נגמר הסיפור
כי ממזמן הנני מכור
לחופש נולדתי וזה לא עניין גמור
את גופי מבקשים לכלוא אותי להפוך אסור
זה לא מותר כי את נשמתי אין לעצור
כמו ציפור חופשיה שאותה אין לשבור

אמונה... אהבה... תקווה... מילים חזקות
להאמין... לאהוב... לקוות...
בכל פינה או קצה רחוב נשמעות
אך מה באמת הן אומרות
הרי חוץ מלתת כח הן מילים ריקות
לנסות לומר אותם שוב ושוב אין טעם הן שחוקות
גרוני יבש וכבר אזל כוחי מלנסות

כדי להמשיך בדרכי הנני חייב משמעות
רגליי כואבות מלדרוך שוב ושוב באותם המקומות
הגיע הזמן ודרך חדשה לנסות
למצוא תשובות לכל השאלות
להגשים ולממש את כל הרצונות
לכן עכשיו עוצר מלכתוב כי שם בחוץ מחכה עולם שלם של חלומות...