[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורי ברוקס
/
סוף טוב

יום אחד מתת.
ישנה בזרועות בעלך אמרו, אמרו שחייכת בנשימתך האחרונה,
היית זקנה כבר, זה היה מזמן.
וגם אני שעתי הגיעה וטמנו את גופי הזקן והכחוש והאלמן ליד
אשתי.
לפני הרבה הרבה שנים.

במשך מיליארדי שנים עברו מיליוני דורות שלא שמו בכלל לב
איך זזה האדמה לאט תחת רגליהם, כל כך לאט שאף אחד
לא היה מבחין.
האדמה האיטית נשאה את עצמותיי אל בית הקברות העתיק
שבו חיכית לי מיליארדים, באתי הכי מהר שיכולתי.

האדמה רעדה כשהגעתי אלייך, החריבה את בית הקברות
העתיק והשאירה את עצמותייך מוטלות על שלי.
את גולגלתך הסדוקה על כתפי, את זרועותיי סביבך ואת עצמות
רגלינו מכורבלות אלו באלו.

כמו שצריך היה להיות מראש, כמו שהיינו אמורים להיקבר.

ואולי בכל פעם שהאדמה רועדת זה פשוט כי היא לא
יכולה לחכות יותר ומפגישה ברטט את אלו שהיו אמורים
להיות ביחד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"...ואז... הוא
ניגש אלי בחיוך
ונתן לי כזה ביס
שהוא הוריד לי
חצי ראש..."



סוכריה מגישה
תלונה משטרתית


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/05 1:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי ברוקס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה