היא לא ראתה את זה קורה,
היא לא חשבה שאותה השד רואה.
היא לא דמיינה עצמה מוקפת שחור,
הוא רואה את העולם בגווני אפור.

השדים שבתוכה פרצו החוצה,
הסודות הכמוסים נקברו איתה.
מאחוריה בבית, בחדר,
נשארה מיותמת, המיטה.

פזמון:
ילדה קטנה על בימת המוות,
היא לא יודעת שלא תחזור.
ילדה קטנה בונה חיים מלגו.
והמבט שלה כל כך קפוא ואפור.

האנשים שקראו בשמה,
כשהיא עמדה על הגג ממול.
כל האנשים שבכו איתה,
כשבא גשם של דמעות כשבא המבול.

היא ראתה שדים ומפלצות.
היא דמיינה עצמה טובעת בביצות.

חייה בתוך בועה שחורה, מוקפת בגיצים.
עכשיו ילדה קטנה תחומה בין שישה עצים.

פזמון:
ילדה קטנה על בימת המוות,
היא לא ידעת שלא תחזור.
ילדה קטנה בונה חיים מלגו.
והמבט שלה כל כך קפוא ואפור.