התעוררתי הבוקר, הציפורים לא צייצו
הכל היה משונה, היוצרות התהפכו
מצאתי את עצמי בחדר משונה
בחדר נטול חיים, בחדר מלא מתים.
יצאתי מביתי ופסעתי לדרכי
הדרך הובילה למקום אחד
אין פניות, אין מוצא
שואל את עצמך האמנם זה קרה
זה קרה והדרך מובילה
היא לא עוצרת, היא לא מפסיקה
עד שהגענו ליעדה.
בכניסה יש שער נוצץ ומבריק
אך שתכנס תרגיש את הרעד והפיק
אתה מתחיל להשאב לאיזשהו ריק -
מקום שממנו אין יציאה
כי נכנסתה לתוך נשמה
נשמה של ולד שטרם נולד
נולד לחיים שבחוץ...

נכתב ב- 25.8.2002