New Stage - Go To Main Page

סידני טי
/
מרכאות

יש אנשים שכל כך חבל לי עליהם,

הם פשוט לא מעריכים את עצמם,

את מה שיש להם.

הכל אצלם שחור,

אפור,

קודר ורציני.

למה שלא תהיה קצת צבעוני?!

תוסיף קצת צבע לחיים,

ולשם שינוי,

אולי גם חיוך אמיתי.

אנשים שהם כמוני במובנים מסויימים,

מרגישים כל כך בודדים

בגלל כמה רגעים.

מרגישים לבד גם כשהם עם "חברים"

שמים את המרכאות האלו כמוני כשאת המילה המוזרה הזו הם אומרים.

אבל אולי הם לא באמת חברים

אלא כאלה עם מרכאות,

אבל זה מה שהצפיות הגבוהות גורמות.

יש אנשים שכל כך חבל לי עליהם,

מרב שאיכפת לי מהם.

יש אנשים שפשוט לא מגיע להם,

כל האנשים,

שמתבאסים מהחיים שלהם.

אבל אני,

אני משכנעת את עצמי לחשוב אופטימי,

רק כדי לא לנחות חזרה לתהום,

לדמעות שזולגות ושורפות.

כי עד כמה שזה טוב לפעמים לבכות,

הכי קשה לבכות לבד,

וכשאתה בוכה בגלל שאין לך למי לבכות

זה קורע אותך מבפנים עד הפיסה אחרונת האחרונות.

אז עכשיו, אפילו אחרי היום הנחמד,

אפילו אחרי חיוכו המיוחד,

אני בוכה,

לבדי,

בוכה,

על אנשים כמוני,

שבוכים בגלל שאין להם למי לבכות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/3/05 0:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סידני טי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה