מילים קטנות וחסרות משמעות,

חודרות טיפה טיפה,

ובסוף מתחילות להשפיע.

אפשר לחשוב שאני רכיכה,

טונות של תשומת לב צריכה.

ובלי סאדיסטיות אני בודדה,

בלי מזוכיסטיות אני עלובה.

ובעצם אני סתם עצובה,

ומנסה לכפר על כך בצחוק וחיבה.

אך הם אינם משתוקקים לחיבה כמוני,

מסתבר שהם כמעט כל עולמי.

זה קשה להודות,

האמת המרה,

אבל גם אני לרב בודדה.