הרהורים אל תוך ליל של אמצע חודש.
סוג של תמימות
לחשוב
שהירח עוד מקשיב.
אלפי מילים נשלחות אליו ביום
אינספור תחינות זועקות אליו בלילה
כח גדול יש לו, לירח
לדעת להיות שם כל אותו הזמן
אל מול מליוני עיניים, משני צידי אוקיינוס,
עומד לו שם, בוטח.
עיניים של זקן, תינוק ונערה. כולן בוחנות. כולן דורשות.
ירח של אמצע חודש אב.
זוגות זוגות פוסעים באהבתם. הולכים אל עבר.
מביטים אל שלמותו של הירח.
אולי שלמות מוחצנת... אולי פנימית..
מי יודע.. אולי זו אחריות גדולה מידי
להיות
מפלט לכל השאלות.
אולי זה קצת קשה וקצת מלחיץ
להיות
ירח של אמצע חודש
אב.