|
אתה לא נעלם
אתה חוזר
אתה לא מסתתר מאחורי פרגוד של שקרנים
אתה חוזר
גם אם לא בא לך פתאום
אתה חוזר
כי אתה פשוט אוהב אותי
פשוט
כי זה שלם וזה שקוף
זה פשוט
בלי שום קמט של צחוק
ואתה ניגש אלי
ואתה שואל מה איתי
ואני לא יודעת אם זה מציאות או דמיון
כשאתה חוזר
ומביט בי בכזאת רכות
כאילו השמיים הטביעו בפניך את חותמם
ואני בולעת את הרוק שהצטבר מגודש ההתרגשות
מרגישה כאילו הגשת לי מצוף ואליו אני מושיטה ידי
מושיטה ופתאום מחייכת
פתאום, באמצע החיים, בדיוק במקום שרציתי
במקום פשוט ביותר
אליו אתה חוזר
מולך ניצבת, מתקשה לייצב את עצמי
כאל מול הראי של החיים
פתאום הכל מובן
ומעכשיו אתה פה איתי
הצלחת להציל אותי, עוד לפני שסגרתי את התריסים
אתה חוזר
ואתה לא נעלם. |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.