[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איל אורגל
/
נאמנותו של קיסר

האיש השחור נראה רק בלילה. הוא היחיד שלא זוהר באפלה.
וזה לא שהוא לא רוצה שיראו אותו. פעם הוא זהר.
הפרפרים הפסיקו להמשך לאורו אז הוא מבזבז את האנרגיה על דברים
אחרים, שנעשים בחשיכת הלילה, תחת צלו של הירח, המשחרר מפלצת
נוראה, מלאך כל כך טהור שזה מפחיד אפילו אותי.
  פתחתי אתמול בקלפים.
תמיד שנאתי את שבע תלתן אדום, מיוסר מחטאים בועלי נשים.
שנים נוראות אלו היו, בצורת קשה בגרון ובאישונים.
  ידעתי שאני לא אקום היום. זה נכתב בכוכבים בכתב ברייל, שרק
מי שמגיע אליהם יכול להעביר עליהם את קצות האצבעות ולקרוא. רק
מי שמצליח להגביה עוף אליהם יוכל לקרוא ולהבין. לקרוא ולהבין.
לקרוא ולהבין. להבין למה אני שונא את שבע תלתן אדום, הנספח
לעניינים לא רלוונטיים.
  אני לא זוכר מה עשיתי אתמול. אני לא יודע מה אעשה מחר. אני
חי כרגע, חי כרגע עם שריטה ביד.
כל כך קטנה אך בהחלט מעכבת את יציאתה של רכבת העיזבון מהרציף
בזמן.
  ומה הוא זמן, אם לא האשלייה הגדולה ביותר שהצליח האדם, או
מפעילו, להמציא. נחותים שטופי מוח אנחנו. וגם אם הייתי חי
בפלוטו ומת בגיל שלושה חודשים, חייבים להמשיך להאכיל את שלושת
הקופים. שטפו לך את המוח, איש קטן, גרמו לך לפחד מעצמך. פיתחת
מנגנון הגנה עצמית כפולה. וכשאתה יוצא לרחוב ואין לך שום קופסא
שבה אתה יכול לנעול את הראש שלך, אתה מעביר לנעילה ניידת.
  אני כל כך מפחד. אתם, היפים ביותר כשאתם ישנים, העייפים
ביותר כשאתם לא, חטא.
מירוץ משולל זמן הנו כבדיחת קרש, גסטאפו באקדחי מים.
  לחלומות הרקיע במרבד קסמים ארקיע. ולא עם ארקיע, שם אין קפה
כמו שצריך.
  פגשתי מישהי מגלקסיה רחוקה. לקח לי זמן להתרגל להרגשה
שהולכים עליי דברים כשאני איתה.
נתתי לה את הטלפון שלי.
היא החדירה את לשונה החיזרי לתוכי ושלפה החוצה את הלב. אתקשר
מחר, היא אמרה וחזרה הביתה.
מחר בשבילי זה שעות ספורות מעכשיו. בגלקסיה שלה זה... נשאיר
פתק לנכד של הבן, שיענה לטלפון וימסור לה שאני לא בבית, אני
ישן אצל גאיה. ממנה באתי ואליה חזרתי בסוף, בלי להשאיר חובות
מאחור. שלא כמו מתחריי, שנופלים שדודים במלכודות מגוחכות, אני
אצא מנצח.
עם או בלי ניסיון, בעד או נגד החוקים, אני אצא מנצח.
  הקונדור יהיה יועצי הנבון בממלכת הרישומים. שרי ותת-שרי
יהיו חקלאים עם יבלות בידיים וחרא של סוסים בחריצי המגפיים.
אין כניסה ליודעי קרוא וכתוב! וכמו משה, גם אני אשאר בחוץ.
מה איכפת לי, יש לי אחלה מקל הליכה.
  רק דיקטטורים ניתן לראות מהחלל.
שוחרי שלום שוכבים בצלו של אקליפטוס או עץ שיטה עם סיגריית
חשיש ממסטלת. נסתרים מעיניי הלווינים. לכו להזדיין.
  מגירות נועדו שימלאו אותן בדפים. שירים, סיפורים, מכתבי
אהבה, אוצרות לאומיים ודפי רכילות.
החבא גם אתה את חלומך בתוך המגירה, נעל אותה היטב עם סורג
ובריח, רתח כמה פיקים בפינות. שגם וויברטור חודר שיריון לא
יוכל לפרק שישה פינים מצופים מרבד קטיפתי של אבץ. החבא ונעל.
החבא והדחק. מרח חיוך דבילי על פניך. הכל בסדר עכשיו.
ששששש...
  כמה נאמן הקיסר לנתיניו, לבעליו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תשמעי, אני
בנאדם מאוד מאוד
עסוק, מה דעתך
על יחסים לא
מחייבים?

-אדולף בשיחה
גורלית עם אווה
בראון


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/05 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איל אורגל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה