העיניים שלי כבר עייפות ויבשות מדמעות, וזה כבר לא יפה... כמו
בהתחלה שהעיניים רטובות ובהירות והשפתיים כהות יותר ונראות כל
כך עדינות.
אבל זה כבר לא ככה, זה נראה מגעיל, כאילו קיבלתי מכות לפנים,
עם דגש מרכזי על העיניים וזה כואב...
זה כבר לא כיף.
אני רוצה לרוץ לשמש ולהגיד "זאת אני, כאן ועכשיו!" ואני לא
מסוגלת כי עכשיו אני מרגישה כל כך קטנה.
אני צריכה אותך, ואתה בא ונותן לי להחזיק חבילת מחשבות
ששוקלת הרבה יותר ממני, ואני לא יכולה להחזיק אותה לבד, אני
רוצה שתעזור לי.
ואני קטנה עכשיו, ואני עומדת באויר, מרחפת.
ואתה... אוהב אותי? אני מאמינה לך, באמת. אז למה אתה כבר לא
רוצה אותי, אם הכל כל כך טוב... יש לי רגשות.
העיניים שלי כבר עייפות ויבשות מדמעות, זה כבר לא יפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.