בצד האפל של החושך.
שם שוכן הוא
נמצא בתוכך.
ואת, היחידה שמכירה בקיומו.
כואב להוציאו החוצה,
קשה לנשואו בפנים.
נדמה שכך כשאבודים מבפנים.

בכל ערב בטרם המאבק הבלתי פוסק
בין מציאות לתת מודע הוא מגיע.
גם אם כל היום לא הופיע באף אחת
מאלפי מחשבותייך החשוכות, הוא מגיע.
ואת יודעת, כבר ברחת ממנו.
ואת יודעת, לא יפגע בך עוד.
הוא לקח ממך דבר חשוב
ואיש לא יוכל להחזיר.
הוא מזעזע את נשמתך, את נשארת שותקת.
בפעם האחרונה שצעקת זה כאב יותר.
בלי רחמים הוא חוזר ומבקר
אין לאן לברוח.

קברת את עצמך בעודך נושמת.