ג'ולייט אוף דרקנס / בוז עצמי |
צללתי בתוך האוקיינוס השקט
בקור במסווה של
דלתות כתומות ודממה
עטה לי בין המצולות, זוממת
להזריע דגיגונים
בתקווה לקשור נימים כאצות
מושחזות זו בזו במתח מאובן,
לעולם לא אפרד מגופי יותר
תמורות-
איזו כסילה אני
המביטה במראה
רק אריזת ניילון משקשקת
מעין מפצפצת בקול
"לא עוד"
לפעמים גם חוסר רגש
הוא מסווה של לב,
ארוז בתוך שקית הפתעה
המשקשקת את סופה בבוז
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|