עדי גרינברג / שאון |
עננים קודרים, נחים מעליי
שקט המקדם את פני השאון.
הארנבת חבויה בצל המערה
הינשוף, בתוך גזע עץ זקן ומר
ואני, בצילו של העץ הזקן נחה
טיפה ראשונה מתיישבת על אפי
וכן זו השניה על אצבעי
יודעת כי כעת מתחילה הסופה
אין בכוונת רגלי לנוע ממקומה
גופי מושרש לאדמה
פרחים צהובים בעלי גבעולים רעננים
ים שקט, עצים נושאי פרי
אף הינשוף והארנבת יצאו במזמורים.
אך היכן אנוכי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|