שיר-ה שוש / בדימום של שעות |
ברוחות משתגעות
בגשמים מקפיאים
בעוד סוף של חיים
כשהמוות מביט
ורוצה להשליט
חושך אודם של דם
שתיקתו של אדם
אהבה כואבת
מכאיבה ושואבת
פולטת גם קצת חום
אך גם שורפת פתאום...
והלב דם שותת
ואני לא מוצאת
מנסה שוב לברוח
אך אין בי עוד כח
הפציעות לא עוצרות
והשתיקות שוב חוזרות
האהבות הן דמעות
בדימום של שעות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|