יושבת, חושבת, לוקחת אויר...
וכל נשימה מכאיבה קצת יותר.
שברי זיכרון שחולפים במהירות
ממלאים את כולי בתחושות עמומות.

עוצרת, נזכרת, חווה מחדש,
מילים, משמעות ורגש.
מתעכבת על כל פרט, לא שוכחת דבר.
מהרהרת מה הייתי עושה אחרת...

אין לעצור, לחזור, להתחיל שוב,
צריכה להתקדם הלאה.
אבל יד לא נראית מושכת חזק.
מחפשת כוחות להמשיך...

רוצה סוף טוב, בטוחה שקיים,
אמיתי, סוחף ונכון.
מרגישה שקרוב, לא יודעת בדיוק.
קצת מתקשה להמשיך.

יושבת, חושבת, לוקחת אויר...
וכל נשימה מכאיבה קצת פחות.
שברי זיכרון שחולפים במהירות
ממלאים את כולי בתחושות עמומות.