טביעות האצבע שלי מסתודדות,
לוחשות... פסססססט, בחברה אין סודות !
אולי תגלו לי הכצעקתה?
שקט טיפשון, שלא תשמע, הכלבה.

קצוות השיער מכה על פדחת
לא שמעת? חזרה הרעה
וכיצד זה אשמע והינני קרחת?
מרגישה את הרוח, נושבת קרה.

ציפורן בוהן רקובה למוגלת היאוש רכנה,
היא פה
נתחיל הסעודה?
בלי אורח הכבוד לא נסוב לשולחן,
אל תדאגי ציפורן
הוא כאן, לא יחמיץ זאת, הפחדן.

מילים מתפלבלות בתחושות
רעל מוחדר בזריקה
לרגשות

אלגוריה להמונים
גופי
סינכרוניות עצב
נפשי

היא פה, חזקה מתמיד.
זוחלת, מכלה, משמידה.

מלנכוליה.