|
הימים עוברים
והדמעה זולגת
החיים שהיו
לא יהיו לעולם
תקווה שברחה
בריצה מהדלת
חלומות אבודים
בצבעי ארגמן
הלילות שבאים
ונשארים לנצח
אפלה שעוטפת
מתוך ים של שלווה
הדמעות זולגות
והיא מלטפת
אני רואה את האור
שלום עולם |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.