New Stage - Go To Main Page

יותם יוגב
/
הלקאה עצמית

הרבה זמן שאני חושב על זה, על הערך האישי שלי.
בזמן האחרון הוא נראה די שואף לאפס, כמו לימס של איזו
פונקציה.
ואני לא אומר את זה מתוך סבל גדול או משהו כזה.
דווקא הדברים בזמן האחרון צפים לא רע.
העניין הוא שתמיד יש את הספק הקטן מאחורה, שמתגנב עם סכין על
הקרסוליים, יודע בדיוק איך להכות.
מה שהורג אותי זאת החברה.
עד שיש הרגשה טובה, משהו צריך להרוס אותה.
כמו איזו הוכחה שטוב מראה עיניים.
כמו עוד ילדה קטנה וטיפשה שהפכה לאורים ותומים של התרבות.
כמו איזה סרט הוליוודי בחצי גרוש.
כמו עוד רדיפת שמלות שמתחרבשת באופן יפהפה.
כמו גישום ממוקד היטב של כוחותינו.
ah, fuck it.
כנראה שאני באמת לא מי יודע מה משהו.
בסופו של דבר, הדבר היחידי שרק אני יכול לעשות ואף אחד אחר לא
זה ללקק לעצמי את הסנטר.

מוקדש בהבנה ובכבוד רב לאייזק ברוק



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/3/05 3:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יותם יוגב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה