הייתי רוצה ליצור ציור שיהיה מוצג בלי מסגרת, רק הבד,
כי יש גם כאלה דברים שאין להם מסגרת,
כמו מישהו שחי באי בודד, אין לו חוקים, אין לו מסגרת,
פשוט הוא, כמו הציור בד נטו, איש נטו, אולי גם בלי ללבוש בד על
שום חלק בגוף...

הייתי רוצה לקום בלי מחשבות על דברים שצריך לעשות, רק מחשבות
כאלו כלליות, סימני שאלה שהייתי רוצה לחקור,
כי מה שצריך לעשות זה בדרך כלל לא מה שבאמת חשוב, אלא הדלק
שמניע את המכונה הזו שנקראת שגרה...

הייתי רוצה לעבוד בשביל ליצור משהו, חפץ, רעיון, שינוי...
ולא רק בשביל שלא אצטרך לפחד מהעתיד או מהמדרגה הראשונה
בפירמידה של מאסלו,
כי מאסלו היה בסך הכל עוד מישהו שגר בבית עם המון מדרגות,
פרנסה מתוך אהבה, מתוך אמונה, מתוך תשוקה לעשות את זה.

הייתי רוצה עוד המון דברים,
אבל אני אעצור פה בינתיים, לאט לאט, סטייק סטייק,
במקום זה הייתי רוצה להגיד מעכשיו - אני מנסה,
אחר כך נראה מה עוד הייתי רוצה...